הערכת שווי חברה בהליכי גירושין - שכר בן/בת הזוג

הערכת שווי חברה בהליכי גירושין – שכר בן/בת הזוג

איך אמור המומחה להתייחס לשכר בני הזוג בהערכת שווי חברה או עסק בהליך הפירוד

 

במקרים רבים, הליך הגירושין בין בני זוג מחייב חלוקת רכוש הכולל, בין השאר, חברה או עסק המוחזקים ומנוהלים על ידי אחד מבני הזוג. חלוקת הרכוש במקרה כזה כוללת גם את חלוקת שווי החברה או העסק ובהעדר הסכמה מראש בין בני הזוג, הנושא, בין עם בבחירה ובין אם על ידי הערכאה המשפטית, מגיע לידי מומחה המתבקש לקבוע את שווי החברה או העסק לצורך חלוקתו בין בני הזוג.

 

מאמר זה דן באחת הסוגיות הכלכליות הנפוצות הכרוכות בהערכת שווי חברה או עסק כאמור, המנוהל על ידי אחד מבני הזוג והוא עלות השכר וההטבות המשולמות על ידי החברה או העסק לבן הזוג המועסק בו. סוגיה זו רגישה במיוחד ובהיעדר תשומת לב נפרדת, תוצאת הערכת השווי עלולה לגרום לעיוות כלכלי מהותי בחלוקה בין בני הזוג.

יש לזכור כי מטרת המומחה הינה לקבוע מהו השווי הכלכלי ההוגן של החברה או העסק על מנת לחלק שווי זה בין בני הזוג. השווי הכלכלי ההוגן הוא אותו שווי בו ניתן היה למכור את החברה או העסק בשוק החופשי בין מוכר מרצון לבין קונה מרצון כשאין בין הצדדים יחסים מיוחדים. הדבר דומה לכל שאר הרכוש המשותף האמור להתחלק בין בני הזוג אלא שבמקרה הזה קביעת השווי הינה מורכבת, מבוססת על הנחות והערכות כולל תחזיות עתידיות ומודלים פיננסיים שלעיתים קרובות אינם ברורים למי שאינו מתמחה בתחום.

 

נוסף למורכבות הרגילה שבהערכת שווי רגילה, הרי שבמקרה של הערכת שווי במסגרת הליך גירושין, ישנם מספר נושאים רגישים היכולים להשפיע באופן מהותי על הערכת השווי ולגרום לעיוותים של סכומים נכבדים למי מהצדדים. הנושא שנסקור להלן, נפוץ מאוד בהליך הערכת שווי חברות ועסקים במסגרת הליך גירושין, אך לעיתים נשכח ואינו מקבל התייחסות כלכלית נאותה.

 

שכר עבודה והטבות לבן/בת הזוג המועסק/ת בחברה או בעסק

במקרים רבים, החברה המוערכת לצורך החלוקה בין בני הזוג הינה חברה פרטית המוחזקת ומנוהלת על ידי אחד מבני הזוג באופן בלעדי. משיקולים שונים (שיקולי מימון, תזרים מזומנים, מיסוי ועוד) בן/בת הזוג המנהל את החברה מושך באופן שוטף שכר שאינו משקף באופן נאות את השכר ההוגן לתפקיד אותו הוא ממלא. כתוצאה מכך, התוצאות העסקיות המשתקפות מספרי החשבונות של החברה אינם משקפים באופן נאות את התוצאות האמיתיות של החברה. על מנת לשקף את שווי החברה האמיתי, מעריך השווי נדרש לבצע התאמות של התוצאות העסקיות הצפויות על מנת להתאימם למצב העסקי ההוגן והסביר.

 

אם ניקח לדוגמא חברה בבעלות מלאה של אחד מבני הזוג המועסק בה כמנכ"ל ומשיקולים שונים עלות השכר השוטף שהחברה משלמת לו הינה 10,000 ₪ ובנוסף החברה מחלקת מדי שנה את כל רווחיה הנקיים ממס כדיבידנד כך שבן הזוג נהנה משכר חודשי נמוך ומחלוקת דיבידנד שנתית. התוצאות העסקיות של החברה הן רווח לפני מס של 240,000 ש"ח לשנה וללא כל התאמה, ייקבע שווי החברה על בסיס רווח זה (נניח לצורך הדוגמא שייקבע שווי החברה כ-2.4 מיליון ₪ - מכפיל 10 על הרווח). אולם האם שווי זה הוא אכן השווי ההוגן של החברה? אם השכר המשולם לבן הזוג המועסק כמנכ"ל אינו משקף את העלות הכלכלית האמיתית לתפקיד אותו הוא ממלא, הרי שחל כאן עיוות. אם נניח כי עלות השכר ההוגנת לבן הזוג הינה 20,000 ₪ לחודש (ולא 10,000 ₪ כפי שמשולם לו בפועל), הרי שהרווח האמיתי של החברה אינו 240,000 ₪ אלא 120,000 ₪ בלבד ובהתאם שווי החברה צריך להיות 1.2 מיליון ₪ בלבד (ולא 2.4 מיליון). במקרה הנ"ל, אי התאמת השכר הראוי תוביל לעיוות כלכלי בסכום של 600,000 ₪ לאחד הצדדים.

תופעה זו בולטת ומחמירה כשהעסק אינו חברה בע"מ אלא עוסק מורשה אשר בו לא נרשמות כלל הוצאות השכר של בן הזוג עליו רשום העסק והוא המנהל אותו. אם לדוגמא אחד מבני הזוג מנהל עסק המספק שירותים. העסק הינו עוסק מורשה הרשום על אחד מבני הזוג העובד בו במשרה מלאה. אם נניח כי לעסק הכנסות שנתיות של 600,000 ₪ והוצאות של 300,000 ₪ ללא רישום שכרו של בעל העסק, הרי שהתוצאה המשתקפת הינה רווח שנתי לפני מס של 300,000 ₪ וללא התאמות עלול שווי העסק להיקבע לצרכי הדוגמא כ-3 מיליון (מכפיל 10 על הרווח לפני מס). האם זהו השווי הכלכלי של העסק הראוי לחלוקה בין בני הזוג? לצורך קביעת השווי הכלכלי יש לקחת בחשבון את עלות השכר הסבירה של בן הזוג העובד בעסק ואם נניח לצורך הדוגמא שהעלות הסבירה היא 15,000 ₪ לחודש הרי שהרווח השנתי הכלכלי הינו 120,000 ₪ בלבד והשווי הכלכלי של העסק לחלוקה הינו 1.2 מיליון ₪ בלבד (ולא 3 מיליון). במקרה הנ"ל, חוסר התאמת השכר עלול לעוות את התוצאה בסכום של 900,000 ₪ לאחד הצדדים.

 

כאמור, סוגיה זו נפוצה מאוד בהערכת שווי חברות או עסקים במסגרת הליכי פירוד וגירושין ובמקרים רבים, נוטים בעלי המקצוע והמומחים שלא לתת את דעתם לסוגיה הנ"ל ובכך עלולים לגרום עיוות כלכלי העלול לפגוע במי מהצדדים בסכומים מהותיים מאוד.

 

הדבר נכון גם כאשר בן הזוג המועסק בחברה או העסק מושך שכר או הטבות הגבוהות מהשכר ההוגן והסביר לתפקידו וגם כאן נדרש המומחה לבצע התאמות על מנת לקבוע את השווי ההוגן של החברה או העסק לחלוקה בין בני הזוג. אם ניקח דוגמא פשוטה בה אחד מבני הזוג מחזיק במניות חברה אותה הוא מנהל והחליט משיקוליו הוא שהחברה תישא בעלויות רכב יוקרה שעלותו החודשית היא 15,000 ₪ הרי שהוצאות אלו רשומות בספרי החברה ומקטינות את הרווח. באם נניח כי עלות הוצאת הרכב הסבירה לתפקיד הינה 5,000 ₪ בלבד, הרי שהתוצאות העסקיות הכלכליות ההוגנות של החברה צריכות להיות גבוהות ב-120,000 ₪ לשנה. נתון זה בלבד, באם לא יתואם על ידי המומחה, יכול לעוות את החלוקה הכלכלית בין בני הזוג במאות אלפי שקלים.

 

יש לציין כי במקרה של עסק המבוסס על עבודתו הבלעדית של אחד מבני הזוג, הרי שקיימת גם הסוגיה המשפטית של חלוקת המוניטין שנצבר בין שני בני הזוג. כלכלית, הרווח שנותר בעסק לאחר הפחתת הוצאות שכר סבירות והוגנות לבן הזוג המנהל אותו וקביעת שווי העסק על פיו הוא למעשה המוניטין שנצבר בעסק.

 

האמור לעיל, הינו תאור כללי ותיאורטי בלבד וכל הערכת שווי צריכה להיבדק לגופה ומומלץ בכל מקרה להיעזר במומחה פיננסי מהתחום לצד ייעוץ משפטי מתאים.

 

מאמרים נוספים בסדרה: