הערכת שווי חברה בהליכי גירושין - יתרת חוב בן/בת הזוג

הערכת שווי חברה בהליכי גירושין – יתרת חוב בן/בת הזוג

איך אמור המומחה להתייחס ליתרת חוב של אחד מבני הזוג לחברה בהערכת שווי חברה בהליך הפירוד

 

מאת: נעם בכר, רו"ח  

                                                                           

מאמר זה בסדרת המאמרים, דן בסוגיה כלכלית נפוצה בהערכת שווי חברה במסגרת הליך גירושין. במקרה הנדון,  אחד מבני הזוג הינו בעל מניות ומנהל בחברה (לרוב בעל מניות יחיד אבל לא בהכרח)  אשר את שוויה יש להעריך לצורך חלוקה בין בני הזוג ולחובתו (או לזכותו) של אותו צד קיימת יתרת חובה או זכות בחברה אשר נוצרה טרם מועד הפירוד. במרבית המקרים, הערכת השווי מתבצעת על ידי מומחה חיצוני בין אם כזה שמונה בהסכמה בין הצדדים ובין אם מונה על ידי בית המשפט. סוגיה זו נפוצה מאוד בהליכי גירושין וכפי שנראה בהמשך, בהיעדר תשומת לב נפרדת, תוצאת הערכת השווי עלולה לגרום לעיוות כלכלי מהותי בחלוקה בין בני הזוג.

 

במקרים רבים, החברה המוערכת לצורך החלוקה בין בני הזוג הינה חברה פרטית המוחזקת ומנוהלת על ידי אחד מבני הזוג באופן בלעדי. משיקולים שונים בן/בת הזוג המנהל את החברה מושך באופן שוטף כספים מהחברה או מעביר כספים לחברה כך שבמועד הפירוד בו נערכת הערכת השווי קיימת לאותו צד יתרת התחשבנות מול החברה אשר נוצרה טרם הפירוד.

 

אם ניקח לדוגמא חברה בבעלות מלאה של אחד מבני הזוג המועסק בה כמנכ"ל ומשיקולים שונים משך אותו צד מהחברה כספים בסכום כולל של  210,000 ₪ עד למועד הפירוד. במועד הערכת שווי החברה קיימת לאותו צד יתרת חובה של 210,000 ₪ המהווה נכס בחברה ואילו לבני הזוג קיימת התחייבות בדיוק באותו הסכום. היתרה הינה של שני בני הזוג משום שהכספים נמשכו טרם הפירוד ושימשו את התא המשפחתי. במרבית המקרים, הצדדים כמו גם המומחה מתעלמים מהסוגיה בהנחה כי יתרת החובה זהה להתחייבות ולכן מקזזות אחת את השנייה ולכן לא מתייחסים ליתרות הן בהערכת השווי והן באיזון המשאבים האחרים בין בני הזוג.

 

האם התעלמות מן היתרה הביאה לתוצאה כלכלית הוגנת לחלוקה בין בני הזוג? התשובה היא שלילית והיא נובעת מהעובדה שעל הכספים שנמשכו מן החברה ושימשו את התא המשפחתי טרם שולם מס. באם היתרה לא תובא בחשבון באיזון המשאבים או בהערכת השווי הרי שהצד שיישאר עם החברה ייאלץ לשאת לבדו בתשלומי המס בגין כספים ששימשו את שני הצדדים. בדוגמא שלנו, במוקדם או במאוחר, סביר כי היתרה תיסגר  על ידי חלוקת דיבידנד בסכום של 300,000 ₪ בגינו ישלם בעל החברה מס של 90,000 ₪ (לפי 30% מס על דיבידנד לבעל שליטה) ובכך תיסגר יתרתו. כמובן שבמקרה בו התעלמו הצדדים והמומחה מנקודה זו, המס יחול על צד אחד למרות שכאמור שימש את שני הצדדים. לכן, בדוגמא שלפנינו יש לקחת בחשבון בהערכת השווי הפחתת שווי של 90,000 ₪ בגין המס כך שיחול על שני הצדדים או לחילופין להביאו בחשבון באיזון המשאבים הכללי בין בני הזוג כך שכל צד יישא במחצית המס שטרם שולם בגין הסכומים ששימשו את התא המשפחתי טרם הפירוד.

 

ומה קורה כאשר יתרת בן או בת הזוג הינה בזכות כלומר החברה חייבת להם סכומי כסף? במקרה כזה לא קיימת השלכת מס ומצד אחד לחברה יש התחייבות לבני הזוג ולבני הזוג קיים נכס בדיוק באותו הסכום. מכיוון שסגירת היתרה יכולה להתבצע (גם בצורה תיאורטית) במועד הפירוד ללא חיוב במס, הרי שניתן להתעלם מקיום היתרה בשני הצדדים. כלומר אין לקחת בחשבון בהערכת השווי את התחייבות החברה לבעל המניות ובמקביל אין לקחת בחשבון את יתרת החוב של החברה לבני הזוג. במקרה כזה, בניגוד למקרה הקודם, התעלמות משני הצדדים תשקף את החלוקה הכלכלית הנכונה בין בני הזוג.

 

כאמור, סוגיה זו נפוצה מאוד בהערכת שווי חברות או עסקים במסגרת הליכי פירוד וגירושין. במקרים רבים, נוטים בעלי המקצוע והמומחים שלא לתת את דעתם לסוגיה הנ"ל ובכך עלולים לגרום עיוות כלכלי העלול לפגוע במי מהצדדים בסכומים היכולים להיות מהותיים מאוד.

 

האמור לעיל, הינו תאור כללי ותיאורטי בלבד וכל הערכת שווי ואיזון משאבים צריכים להיבדק לגופם ומומלץ בכל מקרה להיעזר במומחה פיננסי מהתחום לצד ייעוץ משפטי.

 

מאמרים נוספים בסדרה: