ניהול פיננסי רווחת העובד וכלכלת משפחה

עובד שאינו מכלכל את צעדיו, מקלקל לעצמו. וגם למעסיק

איך ניהול כלכלת המשפחה של העובד קשורה למעסיק ומה הערך המוסף הגלום בה

מאת: נעם בכר, רו"ח

ניהול כלכלת המשפחה היא משימה לא פשוטה בימים אלה. יוקר המחייה, איכות החיים, מגוון האפשרויות הצרכניות והתחרות הגלויה והסמויה בסביבה החברתית מובילים רבים מאיתנו להיקלע לקשיים כלכליים יום יומיים בניהול הפיננסי של התא המשפחתי.

 

תחום הייעוץ לכלכלת המשפחה הולך ותופס תאוצה בישראל במיוחד בשנתיים האחרונות. לצערנו, כמו גם במספר תחומים מהותיים אחרים, התחום לא מוסדר רגולטורית ורבים פועלים בתחום מבלי שיש להם את הידע, הניסיון והיכולת הכלכלית פיננסית המתאימה להביא ערך מוסף כלכלי אמיתי לתא המשפחתי. בחלק מהמקרים ניתן אפילו לומר כי ישנו ניצול של חוסר הידע הפיננסי הבסיסי של מרבית המשפחות לרוב מהמעמד הנמוך והבינוני. עלות הייעוץ לכלכלת המשפחה נע כיום בין 3,000-5,000 ₪ למשפחה וכולל לרוב סדרה של 3-4 מפגשים על פני מספר חודשים.

 

ללא ספק, מדובר בעלות לא נמוכה, במיוחד לאור העובדה כי אין בתהליך ניסים ונפלאות או הרכשת ידע מהותי פיננסי חדש. במרבית המקרים מדובר בעיקר בהכנסת סדר, ניהול ומעקב בנושאים הכספיים במשפחה ומתן תשומת לב. בהתאם, במרבית המקרים, הצלחת התהליך תלויה הרבה יותר בתא המשפחתי עצמו מאשר ביועץ כזה או אחר.

 

למרות העלות הגבוהה למדי ולמרות העובדה כי אין בתהליך נושאי ניהול פיננסי מורכב, כמות המשפחות הזקוקות לתמריץ זה על מנת להתחיל ולקחת אחריות על צעדיהן כנראה גדול מאוד. בהתאם, הביקוש לשירות גדל ובהינתן שהתא המשפחתי אכן מעוניין ומסוגל לשנות הרגלים הרי שהערך המוסף יכול להיות משמעותי מאוד השווה את עלות ההשקעה.

 

מעסיקים רבים כבר הבינו כי ניהול נכון של כלכלת המשפחה של העובד משפיעה באופן ישיר גם על המעביד. עובד שאינו טרוד מדי יום במצבו הפיננסי הוא עובד רגוע יותר, תפוקתו עולה, הוא נעדר פחות מהעבודה ועסוק פחות בניהול ענייניו הפרטיים ואפילו נוטה פחות לבוא לבקש סיוע פיננסי מהמעסיק בצורת הלוואות או העלאות שכר. בהתאם, למעסיק יש אינטרס לכך שעובדיו ינהלו בצורה נבונה ונכונה את כלכלת המשפחה שלהם. כבר הוכח כי העובדים שקיבלו סיוע מסוג זה מהמעסיק, גילו עניין רב בנושא ברמה האישית והעריכו את פעולת המעסיק בערך נתפס גבוה משמעותית מעלותו בפועל למעסיק.

 

בהנחה סבירה כי המעסיק אינו יכול להתערב בניהול כלכלת המשפחה של עובדיו וגם אינו מסוגל לממן את תהליך הייעוץ האמור לכל עובדיו, הרי שעדיין יש ביכולתו לנהל מספר תהליכים אשר יכולים להביא לערך מוסף גבוה הן לעובד והן למעביד. שתי הצורות המקובלות להבאת הערך המוסף על ידי המעסיק בתחום זה הינן:

 

א.      סדנאות – תחום כלכלת המשפחה כאמור אינו מורכב פיננסית. את מרבית העקרונות והטיפים לניהול פיננסי נכון ניתן להעביר בסדנא של כמה שעות ספורות. עובד שיהיה מעוניין לבצע שינוי בהתנהלותו הפיננסית יוכל, עם קצת רצון והתמדה, לבצע את השינוי בעצמו. העלות למעסיק מוערכת בכמה עשרות שקלים לעובד, לכל היותר, והערך הנתפס בעיני העובד גבוה בהרבה וזאת בניגוד לסדנאות אחרות בהן העובד מפיק הנאה רגעית ולא ערך מוסף אישי אמיתי.

 

ב.      תהליכי ייעוץ פרטני -  מעסיק המבין את הערך המוסף שבניהול תהליכי הייעוץ הפרטני לעובדיו, יכול באמצעות שיתוף פעולה עם גוף מקצועי חיצוני להציע לעובדיו ניהול תהליכי ייעוץ פרטניים. באפשרות כזו המעסיק יכול להביא למצב בו עלות הייעוץ לעובד תהיה במחיר של 50-70 אחוזי הנחה ממחירה בשוק והעלות למעסיק עצמו תהיה אפסית או זניחה. העובד מצידו יקבל ייעוץ פרטני במחיר נמוך משמעותי ממחירו בשוק וכל ההנחה שקיבל השווה אלפי שקלים, תיזקף בעיניו כטובת הנאה כספית שקיבל מהמעסיק מעבר לתחושה הלא פחות חשובה כי המעסיק דואג לו ולמשפחתו. המעסיק מצידו, בעלות אפסית או זניחה, יקבל עובדים שבטוח מעריכים את צעדי המעסיק ואפילו עשויים לשפר את רווחתם הפיננסית האישית באמצעות התהליך שתשפיע גם על תפקודם ותפוקתם בעבודה.

 

מעסיקים גדולים ורבים כבר בחרו באחת משתי האפשרויות הנ"ל ובמקומות מסוימים אפילו מחייבים את העובד לעבור תהליך מסוג זה. הנהלות בכלל ומנהלי משאבי אנוש בפרט, שלא הסבו תשומת ליבם לנושא ו/או שאינם מודעים לו ולחשיבותו, צפויים להיות מופתעים לטובה מההשלכות של פעילותם בתחום זה. נסו ותופתעו.