הערכת שווי חברות ועסקים

הערכת שווי הוא תהליך מקצועי שמטרתו להעריך את השווי ההוגן של האובייקט המוערך. הגדרת שווי הוגן הינה המחיר שבין קונה מרצון למוכר מרצון כאשר אין יחסים מיוחדים בין הצדדים. למעשה, שווי הוגן הוא שווי השוק של האובייקט המוערך.

הערכות שווי - מתי צריך?

1. הערכת שווי לקראת עסקת רכישה
   הערכת שווי לחברה או עסק העומד לקראת עסקת רכישה יכולה להיות מוזמנת ע"י מי מהצדדים על מנת לקבל הערכה מקצועית ואובייקטיבית לגבי שווי החברה אותה הוא עומד לרכוש או למכור.
    
2. הערכות שווי לקראת מיזוג
   בעסקאות מיזוג ו/או עסקאות החלפת מניות, נדרשת הערכת שווי לשני הגופים המתמזגים וזאת על מנת לקבוע את שיעורי האחזקה החדשים לאחר המיזוג.
    
3. הערכת שווי לצרכי מס
   הערכת שווי לצרכי מס נדרשת לעיתים על מנת לקבוע את השלכות המיסוי על אירוע עסקי שהתרחש והינו "אירוע מס". הערכת שווי לצרכי מס יכולה להתבצע לבקשת הנישום או לדרישת רשויות המס.
    
4. הערכת שווי במסגרת הליכים משפטיים
   לעיתים צדדים הנמצאים בהליכים משפטיים נדרשים להערכת שווי. הערכות שווי יכולה לשמש את אחד הצדדים על מנת להגן על עמדתו ו/או להיות כחלק מדרישת בית המשפט לקבלת החלטה. הליכים משפטיים יכולים להיות בין שותפים לעסק, בעלי מניות ואף הליכי גירושין.
    
5. הערכת שווי לצרכים חשבונאיים
   בעידן חשבונאות ה- IFRS, חברות נדרשות לביצוע הערכות שווי לצרכי קבלת החלטות רישום חשבונאיות כגון הפחתת שווי השקעות, הפחתת מוניטין והקצאת עודף עלות (PPA).
    
6. הערכת שווי במסגרת הסכמית או חוזית
   הערכת שווי נדרשת לעיתים במסגרת ביצוע הסכם או חוזה בין שני צדדים הקשורים לחברה. דוגמאות נפוצות למקרים אלה כוללים ביצוע דילול בעל מניות שאינו משתתף בהזרמת הון לחברה, רכישה מוסכמת של מניות ועוד.
    
7. הערכות שווי לצרכים פנימיים
   חברות ובעלי מניות נדרשים לעיתים לבצע הערכת שווי מעודכנת לצורך הערכת מצב עדכנית ככלי לקבלת החלטות אסטרטגיות.

הערכת שווי חברות ועסקים - שיטות מרכזיות לביצוע:

1. הערכת שווי לפי שיטת היוון תזרימי המזומנים (DCF)
   הערכת שווי לפי שיטת היוון תזרימי המזומנים (Discounted Cash Flow) הינה השיטה הנפוצה והמקובלת ביותר להערכת שווי חברות. על פי שיטה זו, ערכו הכלכלי של עסק הינו הערך הנוכחי של תזרימי המזומנים התפעוליים (ללא הוצאות מימון) החזויים. משווי זה יש להפחית את הערך הנוכחי של עודף התחייבויותיה הפיננסיות על נכסיה הפיננסיים ולהוסיף את ערכם הכלכלי של נכסים פנויים אשר אינם משתתפים (בשלב זה) בתהליך ייצור ההכנסות ותזרימי מזומנים.
   תזרימי המזומנים העתידיים מהוונים לערכם הנוכחי במקדם היוון המתאים לאפיוני החברה. בחירת מקדם היוון הולם מהווה את בסיסה של הגישה. אחת השיטות המקובלות לקביעת מקדם היוון מתאים הנה מודל ה - (Capital Asset Pricing Model) CAPM.
    
2. הערכת שווי על בסיס מכפיל הרווח ("רווח מייצג")
   לפי שיטה זו שוויה של חברה מוערך על בסיס הרווחיות הממוצעת הרב שנתית שלה. פוטנציאל  הרווחיות והרווח ה"מייצג" נקבעים על פי תוצאות הפעילות בעבר והערכות לגבי הרווחיות בעתיד, תוך מתן דגש למגמות והתפתחויות בהכנסות ובהוצאות. שווי החברה נגזר מהרווח המייצג תוך שימוש ב"מכפיל" רווח (P/E Ratio), שמשמעותו היא התשואה שתוצג על השווי הכלכלי של הפירמה.
   קביעת המכפיל המתאים לחברה מתבססת, בין השאר, על השוואה למקובל בשוק לפירמות בגודל, פעילות ומאפיינים הדומים לחברה המוערכת. עם זאת, בקביעת המכפיל מובאים בחשבון גם שיקולים המיוחדים לחברה בשונה מחברות אחרות.
    
3. הערכת שווי על בסיס השווי הנכסי הנקי
   שווי נכסי נקי הוא השווי המשוערך של נכסי החברה, בניכוי שווי ההתחייבויות שלה. על פי שיטה זו מעריכים את שווי החברה על פי הסכום של שווי כל חלקיה. בסיס השיטה אינו מנסה למדוד מהו שווי החברה השלמה אלא מהו סכום חלקיה. ההנחה הבסיסית היא שהחברה כמכלול שווה יותר מסכום חלקיה, לכן שווי החברה בשיטה זו נחשב לערך הרצפה (הערך המינימאלי).